<h1>הבתים — שערי קריאת התורה שער שני</h1>
<h2>דף לט.</h2>
כיון שהתחיל הקורא לקרות אסור לספר אפילו בדבר הלכה, אלא הכל שומעין ושותקין ומשימין לבם למי שהוא קורא, שנאמר ואזני כל העם אל ספר התורה, ואסור לצאת אדם מן הצבור בשעה שהקורא קורא, ומותר לצאת בין איש לאיש. ומי שהוא עוסק בתורה ותורתו אומנותו מותר לו לעסוק בתלמוד תורה בשעה שהקורא קורא בתורה, לר"ם. כתב הרי"ף בשם הגאונים אבל להורות לאדם ששואל לפי שעה או לפרש דבר אסור, ע"כ. ויש מן הגדולים שכתב שלא אמרו אסור לספר בדבר הלכה אלא במי שלא קרא את הפרשה בביתו כדי שישמע את הפרשה ויצא ידי קריאה, אבל מי שקרא הפרשה מותר שכבר יצא ידי הקריאה. ויש מי שכתב שלא נאמר זה אלא כשאין שם עשרה בלעדיו, אבל יש שם עשרה בלעדיו מותר. ויש מי שכתב שלא נאמר זה אלא בזמן שלא היו מברכין על התורה אלא הפותח לפניה והחותם לאחריה, ואם יקראוהו לקרות בתורה וכבר הפסיק בשיחה יצטרך לחזור ולברך, אבל עתה שכל הקוראין מברכין לפניה ולאחריה מותר לספר. ויראה לי שלעולם אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שעיקר התקנה כדי שישמעו כולם דברי הקריאה, ואם יתעסקו בדברים אחרים לא תועיל להם הקריאה, ומכל מקום מי שתורתו אומנותו מותר לעסוק בדברי תורה, מפני שכל היום עוסק בתורה.
<h2>דף לט:</h2>
הקורא בתורה מברך לפניה ולאחריה, כיצד הוא עושה פותח הספר ורואה במקום שהוא קורא, ואומר ברכו את ה' המבורך וכל השומעין עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ואחר כך מברך אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה והקהל עונין אמן, ואין רשאי להתחיל ולקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור. ואחר שקרא מברך אשר נתן לנו תורת אמת וכו'. כתב הר"ם כשישלים לקרות גולל הספר ומברך ברוך אשר נתן לנו תורת אמת וכו', ע"כ. יש מי שכתב מי שברך ברכת התורה על דעת לקרות פרשת היום ומצא שאינה פרשת היום, אם התחיל לקרוא באותה פרשה ואחר כך רצה לקרות פרשת היום צריך לחזור ולברך, ואם לא קרא כלל אין צריך לחזור ולברך, שהרי הספר לפניו ובידו לקרות. ואינו דומה למי שברך על הפת ונפל מידו שצריך לברך עליו פעם שניה, ששם לא לכך נתכוון תחלה אבל זה הלא הספר פתוח לפניו ולכך נתכוון תחלה, הא למה זה דומה לעומד על אמת המים לשתות שמברך קודם שישתה ואע"פ שהמים שהוא שותה אינן המים שהיו לפניו כשברך, וטעם הדבר מפני שלכך נתכוון תחלה.
כשמתחיל המתרגם לתרגם שותק הקורא ואינו מתחיל לקרוא פסוק אחד עד שיכלה המתורגמן התרגום. ולא יסייע הקורא לתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, ואין המתרגם רשאי להתחיל עד שיכלה הפסוק מפי הקורא.
